היוזמה האזורית: חזון

      יש עם מי לדבר 

  

הכאוס במזרח התיכון הינו הזדמנות להתעצמות ישראלית – הטלטלה האזורית מ2010 ואילך הביאה להתלכדות אינטרסים חסרת תקדים בין ישראל לבין מרבית המדינות הערביות הסוניות. לראשונה מאז הקמתה, לישראל ולמדינות ערב המתונות ישנם אתגרים משותפים הכוללים בין השאר התמודדות עם ההתעצמות האיראנית ותמיכתה בארגוני הטרור השיעים; התמקמות כוחות דאע"ש בסיני, סוריה ובעיראק; ואיומי קריסה כלכליים בדמות משבר כלכלי וחוסר תקווה לצעירים בכל מדינות האזור. מנהיגי מדינות ערב המתונות מזהים את סדר הכוחות החדש ושואפים לחזק את הקשרים עם ישראל. על כן, בפני ישראל ניצבת הזדמנות היסטורית לכינון ברית אזורית עם הכוחות המתונים אשר תגביר את עוצמתה המדינית, הביטחונית והכלכלית.

​

בעת הנוכחית, ניסיונות לחמם את היחסים ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות האזור ייתקלו בתקרת זכוכית עקב הקפאון בתהליך המדיני בפתרון הסכסוך עם הפלסטינים. על מנת לכונן ברית אזורית שתביא למיצוי את פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המדינות המתונות, יש צורך בהתקדמות לקראת פתרון הסוגיה הפלסטינית.

​

​

     מה אנחנו מציעים 

​

מדינות ערב הפרגמטיות מבינות שישראל איננה האויב שלהן, אלא בעלת ברית חזקה להתמודדות עם האתגרים שמציב המזרח התיכון. אנו מאמינים כי בשלו התנאים לצאת לפעולה אסטרטגית ישראלית שתמנף את האינטרסים המשותפים, ותקדם "עסקת חבילה אזורית". עסקה זו תייצר הסדרי ביטחון אזוריים, תכנית כלכלית לשיקום המזרח התיכון, נורמליזציה כלכלית בין ישראל לעולם הערבי, והיפרדות הדרגתית מהפלסטינים לשתי מדינות.

​

בראייתנו, הגעה לפתרון שתי המדינות אפשרית רק כחלק מעסקת חבילה אזורית כוללת בין ישראל למדינות הערביות. המודל הבילטרלי נכשל שוב ושוב מפני שלהנהגה הפלסטינית אין לגיטימציה ותמיכה מספקת על מנת להסכים לוויתורים ללא גיבוי המדינות הערביות וללא שליטה על חמאס ברצועת עזה. כמו כן, בעסקה בילטראלית הציבור הישראלי מוותר על הרבה יותר ממה שהפלסטינים יכולים להציע, והתמורות עבור הוויתורים הישראליים יכולים להגיע רק ממדינות ערב.

 

לכן, אנו קוראים להתנעת מו"מ אזורי להשגת 'עסקת חבילה אזורית', בשלושה ערוצים: ערוץ אזורי - בין ישראל ומדינות הקוורטט הערבי (סעודיה, ירדן, מצרים, איחוד האמירויות) – ליישום היוזמה הערבית ולתמיכה במו"מ על הסדרי הקבע; ערוץ בילטראלי - מו"מ עם הרשות הפלסטינית על הסדר הקבע ופתרון סוגיות הליבה; ערוץ יישומי – מימוש ההבנות שהושגו ויצירת שינויים בשטח, ובניית הכלכלה הפלסטינית. אנו מציעים שתהליך ההתקדמות יהיה מדורג, ויכלול הסכמים ראשוניים (ייצוב עזה, פיתוח כלכלי של הגדמ"ע והתנעת מחוות של ארצות ערב), הסדרי ביניים (מדינה פלסטינית מוכרת בגבולות זמניים ברוח מפת הדרכים), והסדרי מעבר להסדר קבע.

​

​

     זה טוב לביטחון 

 

העסקה תכלול חבילת הסדרי ביטחון אזוריים אשר יניחו את הקרקע לשיתוף פעולה בטחוני בין ישראל למדינות ערב המתונות. לראשונה, ישראל לא תעמוד בגפה מול האיומים האזוריים ותהנה מתמיכה צבאית ומודיעינית של מצרים, ערב הסעודית וירדן. התוצאה תהיה ברית אזורית שתבלום את איראן ואת 'ציר הרשע השיעי', תמגר את הטרור והאסלאם הקיצוני ותילחם בהקצנה.

​

​

     זה טוב לכלכלה 

​

עסקת חבילה אזורית צפויה להביא לצמיחה כלכלית דרמטית, להזדמנויות עסקיות אדירות ולפריצת המחסומים שבינינו לבין השווקים הנרחבים של המזרח התיכון. מחקרים שלנו מלמדים כי התוצר הישראלי צפוי לגדול בתוך עשור בכ-54.3 מיליארד דולר בשנה (כ-19%), כתוצאה מגידול דרמטי בייצוא, בתיירות ובהשקעות הזרות. הגידול הצפוי בתוצר, בצד שיפור מצבה הפיננסי הבינלאומי של ישראל,  יגדילו ב כ- 75 מיליארד ₪ את תקציב המדינה. תוספת מקורות זו תאפשר את הורדת יוקר המחייה, צמצום ממדי העוני, הפחתת מיסים והשקעה מסיבית בתשתיות, בחינוך ובבריאות – וכך תיווצר קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית בישראל.

​

​

     זה אפשרי 

​

התפישה האזורית אינה נשארת בגדר תיאוריה, אלא נבחנת על ידינו דרך פגישות עם בכירים מהעולם הערבי. בשנים האחרונות פגשנו מאות בני שיח משלל מדינות ערב ויחד איתם גיבשנו מתווה שיניח את התשתית למשא ומתן האזורי. בנוסף, בעקבות המגעים שקיימנו עם בכירים ברשות הפלסטינית, הרשות יצאה בקריאה היסטורית לפתיחת מגעים אזוריים והביעה את נכונותה למעורבות של שאר מדינות ערב במשא ומתן. גם המנהיגים באזור לא אדישים לשותפות האינטרסים החדשה.

 

במאי 2016 רה"מ נתניהו והנשיא המצרי א-סיסי יצאו בקריאות לפתיחת משא ומתן לפתרון הסכסוך, על בסיס המודל האזורי. הצהרות אלו זכו למשנה תוקף במרץ 2017 בנאומיהם של נתניהו והרצוג בוועידת AIPAC ובפגישותיו של שליח ארה"ב למזרח התיכון עם מנהיגי מדינות ערב במסגרת פסגת הליגה הערבית. הציבור בישראל לא נותר מאחור – בסקרים עתיים שאנחנו מבצעים עולה התמיכה במודל האזורי באופן הדרגתי, אשר זוכה ל-85% אחוזי תמיכה בסקר האחרון שביצענו ביוני 2016 – 25% יותר מהמודל הבילטראלי הקלאסי.